כמו אותה תזמורת כינורות מפורסמת על הטיטאניק כך בועת האינטרנט העולמית. התמוטטות פיננסית? משבר נפט? מיתון עמוק? בטקראנצ' ובמאשבל עסקים כרגיל. עוד אפליקציה לפייסבוק, עוד פיצ’ר ביוטיוב ואף מילה על המשבר המאיים על עצם קיומה של הקיסרות. כמו אם לרוצח סדרתי המסרבת להכיר בפתולוגיה של בנה, כמו בן זוג מקורנן אך מאוהב, כך גם הסצינה – מכחישה, מדחיקה ושותה עוד כוס יין אחת אחרונה.

עוד מוקדם לומר אם המשבר הנוכחי הרסני כמאמר נביאי האפוקליפסה השונים. ברור, עם זאת, שהחגיגה נגמרה. המשבר הכלכלי עוד בחיתוליו, העולם הפיננסי עומד בפני שנים של בנייה מחדש וסצינת הסטארטאפים לא תחזור למה שציפתה להיות. אינני יודע אם טקראנצ'50 יתקיים בשנה הבאה, אני מהמר שלא, אך גם אם כן הוא בוודאי ייראה אחרת – צנוע יותר, מפוכח יותר, עצוב יותר. חדשנות תפנה מקום לרווחיות, סיפורי הצלחה יפנו מקומם למדריכי הישרדות.  הקסם שבמודלים מבוססי פרסום יפוג ורומנטיקת החינם תספוג כאבי התבגרות קשים. הזנב הארוך יתקצר ויתעבה בכל המובנים – פחות סטארטאפים, רעיונות ויזמים. יותר עבודה, מיקסום ודבקות במה שכבר עובד. 
קישור קבוע לפוסט זה

קווין קלי, כתב Wired ותיק וחובב ווב ידוע, מהגג מול קהל על העתיד של הרשת, שווה להשקיע 20 דקות מהחיים כדי לשמוע מה יש לו לומר.

כמה הערות:

1.

באופן עקרוני אני מאמין שתחזיות, בעיקר סביב הרשת, הן בעייתיות תמיד, וכבר שבענו מהרבה תחזיות שלא התאמתו. בתחום הזה ניחושים פרועים הם פחות או יותר שווי ערך לתחזיות שמבוססות על תצפיות ומדידות מדויקות. עם זאת,  קשה להתעלם מהטענה שמועלית בתחילת הדברים: אם היינו נשאלים לפני כ 13 שנים (קצת פחות מ 5000 יום) האם יתכן שכמות מידע ושירותים שונים תהיה במרחק נגיעה מאיתנו, כמו שהיא היום – רוב הסיכויים שהיינו אומרים שלא.

האם, בעקבות ההבנה הזאת, אנחנו יכולים לומר מה יהיה בעתיד? אני בספק.
קישור קבוע לפוסט זה

כפיר פרבדה כתב לאחרונה פוסט מרתק בשם "Please Don't touch my TV", בעקבות אל-כנס DisrupTV שנערך לאנשי מדיה ואינטרנט. לצערי לא הוזמנתי לכנס אבל עם כל הלינקים האלה אולי יזמינו אותי לכנס הבא…

כפיר מסביר למה הוא מתנגד לגל השינויים שאנשי הטכנולוגיה מנסים לכפות על חווית הצפייה המסורתית בטלויזיה, והוא העלה אצלי כמה רעיונות שחלפו במוחי בשנתיים האחרונות, תוך כדי שאני שותף בהקמה והפעלה של אתר וידאו לסרטוני הדרכה באינטרנט. (מי שלא מכיר את פייב מינוטס שיתבייש לו בפינה)

נכון להיום ישנן מספר חוויות צפייה בטלויזיה/וידאו/סרטים/סרטונים או כל שם אחר שניתן לתמונות של האנשים הקטנים (או הנשים הקטנות) שרצות על המסך. אני מדרג אותן כאן מהפסיבית לאקטיבית, ולא סתם.
קישור קבוע לפוסט זה

שמועות עקשניות מספרות כי מיקרוסופט עומדת לחשוף בקרוב מאד גרסת רשת של אופיס. הבלוגר המוערך ניקולאס קאר דיווח ביום שישי האחרון  כי מיקרוסופט כבר החלה בחשיפת תכניותיה אלו ללקוחות נבחרים וכי הכרזה רשמית צפויה במהלך הימים הקרובים. הדיווח הוביל כמובן לשרשרת תגובות ופרשנויות ברחבי הבלוגוספירה. נדמה כי זירת התוכנות המשרדיות עוברת בשנתיים האחרונות מהפך אמיתי ומה שנראה בתחילה כגימיק צבעוני הולך ותופס תאוצה. זירת תוכנות המשרד הופכת לזירת התגוששות פעילה בין מיקרוסופט לגוגל כשברקע מבשילות אלטרנטיבות לא רעות בכלל מצד חברות סטארט אפ כמו Zoho ו ThinkFree.
קישור קבוע לפוסט זה

מכירתה של FoxyTunes ליאהו בעבור כ30 מיליון דולר חשפה שוב את המשבר המבני ההולך ומתברר שבמודל הון הסיכון. חברה שמגייסת 3 מיליון שקלים ונמכרת ליאהו בסכום גבוה פי 30 מהווה ללא ספק השראה ליזמים ולמשקיעים ועדיין היא אינה נחשבת לכזו שקרנות הון הסיכון מתחרטות על כך שלא השקיעו בה. האירוניה היא שלו הייתה נזקקת ל5 מיליון דולר למשך חייה סביר להניח שלא הייתה מתקיימת ובוודאי שלא מצליחה. וFoxyTunes בוודאי שאינה לבד, קדמו לה ב12 החודשים האחרונים גם ידע וקסמבה שנמכרו בסכומים "נמוכים" אך כאלו שמשקפים תשואה נאה ליזמים ולמשקיעים.

שורש הבעיה הוא במודל הקרנות הקלאסי, על פיו מוטב להשקיע בהרבה חברות על מנת לייצר הצלחה גדולה אחת. שי צור מגיזה מסביר היטב את המודל בסדרת פוסטים שווה קריאה. בקצרה, קרנות הון הסיכון מחפשות חברות אותן ניתן יהיה למכור, במידה ותצלחנה, במכפילים גבוהים מאד וזאת לצורך כיסוי השקעות לא מוצלחות בכ9 מתוך 10 חברות בממוצע. אם נביט במתמטיקה ונניח שהשקעה ממוצעת בחברת פורטפוליו היא 5-10 מיליון דולר וכן שמספר החברות שקרן יכולה להיות מעורבת מהן מוגבל, נגיע לכך שרק "אקזיטים" פוטנציאלים של 200-250 מיליון דולר ומעלה ראויים להשקעה, תיאורטית כמובן. הקרנות רוצות את "הגוגל הבאה" ולכן הרבה מאד חברות טובות נדחות על ידי הקרנות בנימוקי שוק נישתי מדי, תחרות גבוהה מדי וחסמי כניסה לא גבוהים מספיק, כל זאת למרות שהקריטריונים המשמעותיים להצלחה הם שונים לגמרי. חברה שיודעת לענות על צורך אמיתי ובאופן יעיל רבים סיכוייה להצליח גם אם היא לא ה"גוגל הבאה". ובכלל, מי יודע מיהי גוגל הבאה?

מודל הקרנות עומד בסתירה עקרונית לשאיפות היזמים והמשקיעים הראשונים. רוב היזמים מעדיפים סכויים טובים יותר והצלחות קטנות יותר. מעטים היזמים שלא יהיו מאושרים מתגמול של כמה מיליוני דולרים והכרה בפועלם המוצלח. מעטים המשקיעים שלא יהיו מאושרים מתגמול הגבוה פי 3-5 מסכום השקעתם הראשונית. עם זאת, קשה מאד לגייס כמה מיליוני דולרים ללא מעורבות קרנות הון סיכון ולכן נגררות לא מעט חברות למסע שאיפות שלא עומד בכפיפה עם הד.נ.א המקורי שלהן, מסע הכולל שאיפות הצלחה מלאכותיות הלקוחות לא אחת מעולם הפנטזיה. היזמים לומדים מהר מאד כי על מנת להצדיק השקעת קרן יש לתכנן ולשכנע כי החברה שיזמו מסוגלת לתת מענה לצרכים רוחביים וגלובליים ולפתח מודלים עסקיים שאפתניים במיוחד המבוססים על טכנולוגיה ייחודית. זאת ועוד, הן גם תדענה למכור, לשווק ולנהל אופרציה רווחית בסדר גודל עצום. המרכיבים הללו מתקיימים בחברה אחת במקרים נדירים מאד והדרישה להמצאות כולם מנפה הרבה חברות מצויינות אשר יכלו להצליח מאד בכל קנה מדה עסקי תוך הנבת תשואה מצויינת למשקיעים וליזמים. במקרים שכיחים בהרבה החברה מצליחה במספר פרמטרים אך לא בכולם, מצב המוביל להצעות רכש נדיבות אשר נדחות על ידי הקרנות למרות היותן אטרקטיביות מאד ליזמים ולאנג'לים. זהו קונפליקט קשה המסכן את המשך קיומה התקין של החברה ואשר הקרנות לא אחת צופות אותו ומוותרות על ההשקעה מלכתחילה.

המציאות העסקית מוכיחה שלהרבה חברות נכון למכור בשלב מוקדם מכיוון שהן לא מתאימות לשלבים יותר מתקדמים במחזור החיים של עצמן. חברה שפתחה טכנולוגיה מצויינת לא בהכרח יודעת לנהל מערך מכירות ושווק וחברה שמכרה מוצר טוב לשלושה לקוחות לא בהכרח יודעת לנהל אופרציה גדולה ורווחית. השוק הישראלי מתאפיין בטכנולוגיה חכמה אך לא במערכי שווק גלובליים ובייצור המוני וזול. לא תמיד יש הגיון בלכפות על חברות ישראליות גיוס הנהלה אמריקאית ופיתוח הודי. במקרים רבים הרבה יותר נכון ופשוט למכור ולהמשיך הלאה. השאלה היא נכון למי.

אז מה עושים? חוקי הפיסיקה מכתיבים כי חללים סופם להתמלא. במקום בו קרנות הון הסיכון אינן פעילות נכנסים כוחות אחרים – משקיעים פרטיים, מועדוני משקיעים ובנקי השקעות אשר לא תלויים ב"מודל הבייסבול". כוחות אלו יצרו גם לא מעט חברות אשר בדיעבד התבררו כחברות ראויות בהחלט להשקעת VC, כמו Quigo שנמכרה לAOL ב300 מיליון דולר וכןOberon Media המצליחה. הקרנות אמנם מפנימות ומגיבות אם כי מעט מדי. ג'נסיס, לדוגמא, השקיע בYedda אשר נמכרה בסכום נמוך בהרבה מהרף התיאורטי הרצוי. ג'מיני מפעילה מעבדת אינטרנט ומשקיעה במודלים על פיהן החזרים של עשרות מיליוני דולרים לא ייחשבו לכשלון. יחד עם זאת הקרנות הם עדיין מקור ההשקעות הדומיננטי והן עדיין מחפשות את הגוגל הבאה ולא את FoxyTunes הבאה. חבל, מכיוון שמרבית החברות שכן עוברות את הסינון ומצליחות נמכרות בסופו של דבר מתחת לסף התחתון של הקרן.

רבים הם אלו המשערים שמודל הקרנות פשט את הרגל. קשה לי להסכים עם קביעה זו ולא בגלל שאני חולק על הממצאים עצמם. הערכתי היא שהקרנות מבצעות ותמשכנה לבצע אדפטציות משמעותיות במהלך השנים הקרובות. לא כולן סקויה ואין הגיון שכולן תהיינה סקויה. אפשר להצליח גם עם השקעות מגוונות ותוך הכרה בכך שלא חייבים השקעה גדולה והחזר עצום על מנת להצליח. ההתפתחות של עולם הווב בשנים האחרונות שכללה את מודלי הפיתוח, השירות ושיתופי הפעולה וחברות שהיו זקוקות להרבה מיליונים על מנת לפתח, למצר ולשווק עושות זאת היום במודלי שירות ובקצב גבוה בהרבה. עם הזמן מיומנות ההשקעה בחברות תשתכלל ותגיע גם אל הקרנות.

עכשיו זה רשמי. ההצעה הוגשה. תג המחיר? $44.6 ביליון, מחיר המשקף למניית יאהו מחיר של $31 (פרמיה של 62%למול מחיר סגירה של $19 ביום הגשת ההצעה. מניית יאהו מטפסת ל$28 עם פתיחת המסחר). במכתב שפורסם היום, בדיוק יום אחד לאחר הגשתו, פונה סטיב באלמר למועצת המנהלים של יאהו ומציע לראשונה באופן רשמי למזג את פעילות שתי החברות דרך רכישת כל מניותיה הנסחרות של יאהו על ידי מיקרוסופט. עיתוי ההצעה אינו מקרי ומגיע יומיים לאחר פרישתו של טרי סמל, מנכ"לה לשעבר ואחד המתנגדים העקשים לשיתוף פעולה עם מיקרוסופט, ממועצת המנהלים של יאהו. תגובת יאהו טרם פורסמה.

באלמר מונה שלוש סיבות למיזוג – איחוד כוחות בתחום החיפוש והפרסום, שיתוף משאבי פיתוח וחסכון בתקורות. הסיבה העקרית לא מצויינת במפורש, כמובן, מכיוון שסטיב באלמר לא נוהג לדבר על גוגל.

במבט ראשוני נראה שההצעה מוגשת שנתיים מאוחר מדי. איחוד שכזה בין שתי חברות גדולות כל כך ומסועפות כל כך ייקח הרבה מאד זמן, זמן בו גוגל צפויה להגדיל את יתרונותיה תוך השענות על מבנה אורגני יעיל ולא מבולבל. השנתיים הראשונות לאחר מיזוג אינן שנתיים של חסכון אלא של בזבוז ועיכובים, ולכן יש לבחון את התועלת ארוכת הטווח של מיזוג שכזה, לשני הצדדים.

בעבור מיקרוסופט התועלת ברורה. קניית נכסי יאהו יציב את מיקרוסופט בבת אחת כמובילה בשוק הפרסום (לעומת מקום שלישי כיום). בתחום החיפוש מיקרוסופט תשלש את חלקה לכ35% (למול 56% של גוגל). מיקומה של מיקרוסופט בשווקי הפרסום והחיפוש קריטי לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. רכישת יאהו תציב את מיקרוסופט עם נתח פרסום כפול משל גוגל ונתח חיפוש לא רחוק בהרבה – קפיצת מדרגה משמעותית אשר ללא ספק תכניס את קברניטי גוגל לערנות גבוהה. משאבי הפיתוח של יאהו, לעומת זאת, לא ממש מדגדגים את הענק מרדמונד כמו גם היתרון הצפוי  שבחסכון בתקורות. למיקרוסופט כח פיתוח כמעט בלתי נגמר וקופת המזומנים השמנה בעולם, יאהו לא ממש משנה את מצבה בתחומים אלו.

עבור יאהו התועלת ברורה הרבה פחות. עדיין מדובר בחברת האינטרנט הראשונה בעלת נתח השוק הגדול ביותר וקשה לראות איך רכישה על ידי מיקרוסופט משפרת באופן ישיר את מצבה של יאהו בתחומי המדיה והתוכן. אמת, המלחמה עם גוגל קשה ונכון שיאהו עוברת טלטלה ארגונית לא קלה, אבל היא עדיין רחוקה מלעמוד בעמדת תבוסה. בעבור יאהו רכישה כזו כדאית אך ורק אם קברניטיה הגיעו למסקנה שהשרדות ארוכת טווח דורשת עומק טכנולוגי, תחום בו יאהו חלשה יחסית ובו חבירה למיקרוסופט יכולה לייצר יתרונות רבים. איחוד רשתות המסרים המיידיים, הפורטל הפרסונלי והאימייל ורתימתן לפלטפורמת הפעלה יכול להיות משמעותי בהרבה מאיחוד בין MSN לאתרי יאהו. ברור שמי שיוביל מהלך שכזה תהיה מייקרוסופט. לא ברור כמה הרפתקה שכזו מתאימה לדפוס המחשבה של קברניטי יאהו.

בימים הקרובים נלמד אם יאהו הרימה את הכפפה. הערכתי היא שלא, אך לא אופתע אם אטעה. ומה עם פייסבוק? סביר להניח שרכישה של יאהו על ידי מיקרוסופט תקרב את פייסבוק לזרועות גוגל. בינינו, יש בכך לא מעט הגיון.

הבאנרים הם חלק אינטגרלי מחיי הווב שלנו, יתדות מוצקות בנוף הבראוזרי. אך ככל שחולף הזמן גופי שיווק מבינים שהאפקטיביות שלהם הולכת ופוחתת. למעשה יש כאן צומת של קונפליקטים ברורים; מצד אחד חברות האינטרקטיב שצמחו כפטריות רעל אחרי גשם חומצי, שחייבות באנרים כמו אוויר לנשימה התקציבית שלהם, ועדיין מתעקשות לדחוף אותם ללקוח כל הזמן, במסווה של צורך תדמיתי. מצד שני, גופי שיווק שמחפשים בסך הכל את הדרכים האפקטיביות ביותר לייצר לידים, ובאנרים, לא משנה כמה קריאייטיביים הם, בעיקר באתרי Mass Media לא עושים את העבודה. אורי ברוכין התייחס לזה לאחרונה, ואמר שגולש ממוצע נחשף לחמישה באנרים מקסימום במהלך יום גלישה.

על כל פנים, אם יותר גופים שיווקיים יפתחו עצמאות מחשבתית, חשיבה חוץ קופסתית, הבאנרים יילכו וייעלמו. מה שייכנס בואקום הוא בעיקר תוכן שיווקי. לא סתם תוכן שיווקי, אלא כזה שנבחר בקפידה במקומות נישתיים נכונים, וכמובן – שיווק אלטרנטיבי. זה יכול להיות שיווק גרילה, זה יכול להיות פרסומות ויראליות מעוררות תהודה, כמו זו של ELAVE, אין גבול לחשיבה אלטרנטיבית יצירתית. בסופו של דבר הכל נמדד בלידים, ומה שיביא לידים לגוף אחד לא בהכרח יביא לידים לגוף אחר, אבל בכל מקרה דומה שבאנרים מביאים פחות ופחות.

מחשבות מתעוררות

השבוע ביקרתי בשני אתרים חדשים המציעים לגולשים ממשק פשוט ליצירת רכיבי פלאש אותם ניתן לשתול בקלות באתרים כמו מיספייס ופייסבוק, בבלוגים וכדומה. האחד הוא Wix והשני הוא Glogster. ביקורים אלו עוררו אצלי מחשבות קודמות על איכותו של תוכן הגולשים (User Generated Content) ברשת.

מאז שיוטיוב ופליקר עלו לאויר לפני שנתיים שלוש קיבלנו הצפה חסרת תקדים של סרטים ותמונות שיצרו גולשים והעלו לרשת. ליאור לוין דיבר על זה לא מזמן כאן. מצד אחד קיבלנו המון תוכן שלא היה נגיש או קיים עד לא מזמן, ומצד שני רובו הגדול של התוכן הזה נעשה באמצעים ביתיים. המון סרטים של היום הולדת 12 של בת דודה שלי שדוד שלי צילם בסלולרי והעלה ליוטיוב.
קישור קבוע לפוסט זה

בעבור העולם הנוצרי 2007 כבר הסתיימה וגם עבורנו הגיע זמן סיכומים. אישית, אני מעדיף שלא לסכם את השנה שכבר חלפה אלא להעיז ולהמר על מגמות לשנה הקרובה. אני מניח שבבואי לבדוק את המלצותיי עוד שנה מעכשיו אווכח כי טעיתי יותר מאשר צדקתי, אבל הכיף שבהימור חשוב מהתוצאה, הלא כן? ובכן, להלן תחזיותיי:
קישור קבוע לפוסט זה

התחזית – התחממות

השבוע התבשרנו על הצעד האחרון של פייסבוק במאבק נגד גוגל על ליבם של קהל מפתחי האפליקציות לרשתות חברתיות. כמו שעשו גוגל לפני חודשיים גם פייסבוק מודיעים כי הם פותחים את הפלטפורמה שלהם לכל רשת חברתית שתבחר לעשות מנוי. בניגוד לגוגל המערכת של פייסבוק כבר פועלת מזה זמן, מצד שני זאת הפעם הראשונה שפייסבוק מבצעים את הצעד שלהם אחרי המתחרים, ולא לפניהם. התחום הולך ומתחמם. כבר היום ברור שהרשתות החברתיות כובשות את האינטרנט או לפחות נתח שוק משמעותי בשנים הקרובות.

במאמרים הקודמים כתבתי (כאן וכאן) מהם התכונות החיוניות לאפליקציית פייסבוק מצליחה, ומהם המודלים העסקיים העיקריים בפייסבוק. במאמר זה, השלישי בסדרה, נדבר על דרכים נוספות להשתמש בפייסבוק באופן עסקי מלבד פיתוח אפליקציות.
קישור קבוע לפוסט זה