במסגרת פרויקט זרקור על סטארט-אפים ישראליים נתנו מוקדם יותר החודש את הבמה לסטארט-אפ (לינק לפוסט) TripTouch, סטארט-אפ של גיל רודה ורון מרטנס בתחום הטיולים. הפוסט זכה לעניין וכמה פידבקים תובנתיים.
היום הזרקור מופנה אל חברת Xpandion, שפיתחה מערכת לניהול סיכונים בארגונים גדולים ומבוזרים, על סמך ידע מקיף שנצבר במערכות SAP. לפני שניתן לדן מייזליש את הבמה, אם אתם רוצים להציג את הסטארט-אפ שלכם אתם מוזמנים לקרוא את ההנחיות כאן וליצור עמי קשר במייל.
מייסד ו- CTO: משה פנצר
CEO: שמעון עמית
מיקום: ת"א
מספר עובדים: 9
השקעה עד עתה: 1M$ – השקעה של חברת האם HipoSoft
תחום: ניהול סיכונים במערכות ERP
1. מהו הפתרון ?
לפתרון הפרופייל טיילור (ProfileTailor) מספר יישומים. שימוש הראשון (והמעניין יותר) הוא בתחום אבטחת מידע וניהול סיכונים. יצרנו מן "מצלמת אבטחה" חכמה למערכת התפעול של הארגון – המערכת שבעצם כל פעולה עברת דרכה. בגלל המרכזיות שלה היא המקום האידאלי לזהות הונאות ופעולות אסורות.
בשלב הראשון של הפעולה הפרופייל טיילור לומדת את הרגלי השימוש של כל משתמש במערכת התפעול. בשלב השני, בו המערכת בעצם מתחילה לפעול, מתקבלת התראה על כל פעולה החורגת מההרשאות של בעל התפקיד או מהשימוש הרגיל שלו במערכת. לדוגמא, מחסנאי שפתח חשבון חדש למרות שהוא לא אמור לעשות זאת, מנהל תיקי לקוחות שביצע כמות גבוהה של פעולות באותו יום, מתכנת שניגש למערכת שהוא לא אמור לטפל בה, או אפילו פקיד שמוציא דוח בשעות מאוחרות בלילה.
השימוש השני של הפרופייל טיילור, ניהול הרשאות יעיל, נגזר גם הוא כחלק מהיכולת שלנו לבנות פרופילים של משתמשים. זה מסייע לארגונים לעמוד בקלות יתרה בהגדרות ניהול הסיכונים והפרדת הסמכויות של סרבנס אוקסלי. כשחברת ראיית החשבון מגיעה לארגון היא מראיינת כל בעל תפקיד וממפה את השימושים שלו. בדיוק מה שהפתרון עושה בחצי מהזמן.
שימוש אחרון אבל לא פחות חשוב, הוא חסכון בניהול רשיונות – בגלל המורכבות של ניהול משתמשים במערכות SAP יש בזבוז משווע ברשיונות שמחזיקים ארגונים, בעיקר באלה המבוזרים מאוד. יש ארגונים שבהם מנהלי ה- IT מבצעים את המעקב באמצעות טבלאות אקסל, משימה בלתי אפשרית. מנסיוננו, מדובר על חסכון של 15% בשנה.
2. האם אין את האופציות האלה ב- SAP ?
בשנים האחרונות בעקבות חוק סרבנס אוקסלי ובאזל 2, הארגונים עומדים בפני דרישה להפעיל ניהול סיכונים ואבטחת מידע. ואז הם רוצים להוציא מידע ממערכות SAP רבות שהוטמעו לפני שנים ולא מאפשרות זאת. החלפה של המערכת הוא השקעה עצומה, ומי שבנה את המערכת בארגון ומכיר אותה באמת כבר מזמן לא נמצא כדי לעדכן ולעשות שינויים.
כל היתרון של המוצר מבוסס על היכולת שלו לשלוף מידע ממערכות SAP ללא התערבות כירורגית במערכת עצמה וללא פגיעה בביצועים. חשוב להבין שכדי להתעסק עם מערכות SAP יש צורך בהתמחות וידע רב ב- SAP שלרוב לא נמצאת ברוב הארגונים, גם הגדולים שבהם. מבחינתם מדובר בקופסא שחורה שכל התערבות בה מסכנת את היציבות של המערכת. מערכות SAP שנבנו בגישה גרמנית קלאסית הן אמנם חזקות, גדולות, עושות הכל, אבל נבנו בארכיטקטורה פנימית שאינה מובנת גם לא למתכנתים רבי נסיון. לדוגמא, טבלאות לא נקראות בשמות אלא בקודים.
3. מי הלקוחות ?
בעיקרון כל לקוח גדול שלSAP . בעיקר ארגונים מבוזרים הפועלים במרחב גיאוגרפי גדול ולכן צריכים לחזק את השליטה, , או ארגונים עם מאות משתמשים ומעלה ובעיקר כאלה עם הוצאות רישוי גבוהות. וכמובן, ארגונים הזקוקים לעמוד ברגולציה ולבצע הפרדת סמכויות.
4. מתחרים ?
קיימים מתחרים לכל אחד מהמודולים שאנו משווקים, חלקם קטנים ולא מוכרים וחלקם גדולים יותר. אך אין מתחרה המציע את שלשת המודולים ואין מתחרה המציע את היכולות הדינמיות שאנו מציעים שהן למעשה הבידול שלנו מול המתחרים.
4. מהיכן הרעיון לפתרון ?
הפתרון מבוסס על הידע שנצבר בחברה אחרת בשם היפוסופט שעוסקת באינטגרציה בסביבת SAP ו- .NET שהיא גם המשקיעה העיקרית בפיתוח. לפני כשנתיים בערך החלו להגיע בקשות רבות מכיוון לקוחות לפתרונות שסיפקו להם מידע על הפעילות של משתמשים ולניהולם. אחרי שהיה לנו את הפתרון הבסיסי ביד לשליפה של נתונים בזמן אמת, היה די ברור שאם נוסיף את המודלים הדינאמיים זה יהיה מוצר מבוקש אצל חברות נוספות.
5. מה היחס של SAP למערכות חיצוניות – וספציפית למערכת שלכם ?
יש קטלוג שלם של פתרונות משלימים ל- SAP כמו שלנו. אבל כדי להבטיח שהמערכות שלהם לא יפלו בגלל רכיב חיצוני שפועל בצורה לא נכונה, סאפ מספקת הסמכה לפתרונות שמבטיחה למנהלים ה- IT שהפתרון שלפניהם בטוח ב- 100% לשימוש. ההסמכה הזאת גם לא זולה וגם דורשת לעמוד בעשרות או מאות תנאים שונים. עמלנו על ההסמכה הזאת תקופה לא קצרה.
6. מה התוכנית עסקית, האם יש לאן להתגלגל מחוץ לנישה – מעבר לסאפ או לתחומים נוספים?
צריך לציין שהמקום שאנחנו עומדים בו אולי נקראת נישה, אבל זה ממש לא. מדובר ב- 60,000 ארגונים בעולם שזקוקים לפתרון כמו שלנו, כמחציתם באירופה. ככה שלפני שנצטרך להתרחב יש לנו עוד הרבה עבודה. למרות זאת, התוכנית העסקית שלנו כוללת התרחבות נוספת על פני תחום ה- ERP ולספק פתרונות דומים עבור מערכות נוספות.
6. איך זה להיות סטרט אפ טכנולוגי בעולם של Web 2.0 ?
ההתייחסות לדברים היא שונה לחלוטין. החל מהנקודה שהתוכנית העסקית היא יותר ברורה ועם רגליים על הקרקע – רואים מיד מה הצורך ומה הפתרון, ובעיקר מאיפה יבוא הכסף. מצד אחד משקיעים אוהבים את זה ויכולים לראות את ההחזר. מצד שני אין כאן את ההתרגשות של עולם חדשני, או להיות ה"דבר הבא", אז זה פחות מדבר למשקיעי SEED המחפשים סיכון וסיכוי גבוהים מאוד. לכן אנו גם לא מתמודדים על אותם כספים של חברות ה- WEB 2.0.
תגובות אחרונות