הביצה המקומית געשה אמש עת נודע כי ירון פולק, שותף בכיר וותיק בקרן ג'נסיס הורחק מהקרן באופן מיידי לאחר שהורשע באחזקת תמונות וסרטי וידאו של קטינות. אתם בוודאי יכולים לתאר לכם מה מרגיש אב לשני ילדים קטנים למול גילויי פדופיליה. מה עוד שנזכרתי שוב איך לפני כ25 שנה, שהייתי בן 11, פנה אלי גבר מבוגר בתחנת אוטובוס וניסה ארוכות לשדל אותי ללכת לטיול משותף בפארק. עד היום אני מודה לאל על האינסטינקט בו חנן אותי ואשר בגינו סירבתי בתוקף להצעה המפתה. ילד אשר נפגע מפדופיל נפשו מושחתת לכל החיים ועל פגיעה שכזו אין מחילה.
ובכל זאת.
את ירון אני מכיר כבר לא מעט זמן, מהתעשייה באופן כללי וכיזם באופן אישי. אישית, אני משוכנע שירון שלא בחר לעצמו סטייה שכזו והוא בוודאי מצר מאד על היותו קרבן של כזו. התמכרותו, לפחות על פי פסק הדין, לא חרגה מהפרטיות שלו ושל המחשב האישי. באופן פסיבי הוא עודד, אולי, תעשייה מתועבת. מצד שני מי שמכיר צדיק אשר מעולם לא עודד פסיבית איזשהי תעשייה מתועבת מוזמן לקום ולעלות ישר לגן עדן.
העונש של ירון הוא עצום. קריירה ארוכה ומגוונת תעמוד בצילו של אות קין מהזן הגרוע ביותר. החדשות הרעות הן שאות הקין הוא עוד החלק הקל בהתמודדות היום יומית שלו ושל משפחתו עם משמעויותיה של התמכרותו. עונש שכזה לא מקבל המניאק האקטיבי משה קצב. עונש שכזה לא מקבלים סוכני הדוגמנויות ומנהלי משרדי הפרסום אשר לוקחים ילדות בנות 14 ומורחים אותן כסמלי סקס על קירות בניינים. יש מי שחושב שלקיחת ילדה לצורך חירמון ציבור נהגים בגיל העמידה היא מעשה לגיטימי. בעיניי מדובר בפשע גדול בהרבה מהסטייה האישית שלך בדלת אמותייך ותהה זו מגעילה ככל שתהה. לדידי, כל עוד לא נפרצו גבולות הפרטיות לא נעלמה הזכאות לחמלה.
וסליחה על כך שהפוסט חורג מהמנדט של "עוגיות".
תגובות אחרונות