גוגל שינו את העולם בכך שאפשרו לכל אחד להיות כמה שניות מרחק מהמידע שהוא צריך באותו הרגע. ולא סתם מידע, אלא כל מידע שקיים בעולם. גוגל המציאו את המנוע חיפוש שלהם בתקופה שרוב הרשת הייתה סטאטית ( 1997 לערך). ברוב האתרים היו כמה דפים שנתנו מידע על תחום מסוים ובזה זה נגמר. היו גם כמה אתרים שהתעדכנו מדי פעם אבל לא בתדירות גבוה.
עם השנים הרשת כמובן השתנתה, גדלה והפכה להרבה יותר דינאמית, בעיקר בזכות הבלוגים שתפסו תאוצה מהר מאוד. כיום יש בעולם 112,000,000 בלוגים (לפי טכנוראטי). חצי מהם פעילים וכמות הבלוגים מכפילה את עצמה כל שנה. זאת אומרת שעוד שלוש שנים יהיו לנו בערך 150 מיליון בלוגים פעילים אשר מפרסמים תוכן לרשת האינטרנט.
רשת האינטרנט החייה, או כמו שאומרים באנגלית ( וזה נשמע יותר טוב- the live web) שונה מאוד במהותה מרשת האינטרנט הסטאטית, זאת שגוגל שולטת בה ומתמחה בה. להבדל הגדול בינהם שמה לב גם גוגל בעצמה ולכן פיתחה את מנוע החיפוש לבלוגים שלה. ברשת האינטרנט החייה החוקים הם שונים, מבנה התוכן הוא שונה, האינטרקאציה בין דפים, אתרים ומפרסמי תוכן היא שונה ובכלל התרבות של הרשת החייה שונה מאוד מהתרבות של הרשת הסטאטית. שוב כדאי להדגיש שזה לא רק אני טוען כך, גוגל הבינו את זה ולכן פיתחו מנוע חיפוש לבלוגים בנפרד מהמנוע חיפוש שלהם.
אני אתן כמה דוגמאות על ההבדל בין הרשת החייה לבין הרשת הסטאטית מבחינת תוכן וחוקים מובנים.
המנוע חיפוש של גוגל נותן משקל רב לקישורים ובצדק. אם 100 איש קישרו לבלוג שלי עם המילה ליאור אז כשמישהו יחפש ליאור בגוגל וימצא את הבלוג שלי הוא יהיה מאוד מרוצה התוצאה. לעומת זאת כשמישהו יחפש ליאור ברשת החייה הוא לא ירצה למצוא את הבלוג שלי כל יום מחדש. הוא ירצה למצוא דברים שכתבו עלי או אמרו לי, והוא ירצה שכל פעם שהוא בא יהיה מידע חדש ( אם התפרסם כזה).
אחת הדוגמאות הטובות ביותר להמחיש את השוני של הרשת החייה מהרשת הסטאטית היא הדוגמאה הבאה: אם בן אדם חיפש ג'ורג בוש לפני שנה ומחפש עוד פעם את אותו ביטוי היום רוב הסיכויים שהוא ימצא את דף קורות החיים שלו בבית הלבן גם אז, וגם היום. שום דבר בתוצאות החיפוש לא השתנה גם לא ישתנה יותר מדי אלא אם כמובן יהיה תוצאת חיפוש יותר רלוונטית לג'ורג בוש בעתיד. לעומת זאת אם הוא ייחפש את הביטוי ברשת החייה הוא ימצא כל שבוע תוצאות אחרות לגמרי. כל שבוע יתפרסמו מאמרים ופוסטים אחרים על מר ג'ורג בוש והנגישות אליהם תאפשר למשתמשים לדעת מה אומרים ומה כותבים עליו ברגע זה.
אז כמובן שגם היכולת לדעת מידע סטאטי על ג'ורג בוש חשובה אבל לדעתי עם הזמן ככל שמפרסמי התוכן הזעירים (בלוגים ודומיהם) יגדלו ויתרבו ( 150 מיליון פעילים בעוד שלוש שנים), הצורך לדעת מה כל אלה אומרים ברגע זה- תגדל.
הסיבה שהשימוש בכלים שיציגו את המידע שיש ברשת החייה יגדל היא מכוון שפעם אחת קראת מה זה ומי זה ג'ורג בוש ואחרי זה גמרנו, כמה פעמים תרצה לראות את אותו עמוד. בפעם הבאה שתחפש מידע על ג'ורג בוש אתה תחפש את המידע ברשת החייה. מה גם שבשביל לקבל מידע סטאטי בתחום מסוים רוב הסיכוים שוויקיפדיה תספיק לך.
אחרי שהגענו למצב שאנחנו רוצים לצרוך מידע ותוכן מהרשת החייה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסננים את כל הכמויות האדירות של תוכן שקיים באינטרנט. הרי כש150 מיליון אנשים יפרסמו תוכן ברשת יהיה כל כך הרבה זבל על ג'ורג בוש, אבל לעומת זאת יהיה גם המון תוכן מעניין, חדש ורלוונטי שיכול לעזור לנו. גם אם נחפש מידע על תפוחים נוכל למצוא משהו חדש ומעניין כל שבוע (או בנושאים מסוימים כל יום) ברשת החייה.
אז איך עושים את הסינון הזה ומאפשרים לאנשים להיות נגישים למידע חיי מבלי לברור בצורה עצמאית וידנית בכל הזבל הזה?
התשובה היא יכולת לזהות בצורה אוטומאטית (כלומר בעזרת אלגוריתמים ותוכנת מחשב) תכנים פופולארים שאחרים אהבו.
כאשר יש לך גישה ל1.4 מיליון פוסטים ביום בעולם ו 58,000 פוסטים בשעה אתה חייב לדעת לברור אותם אחרת אנשים לא יעיזו בכלל לחפש שם.
המסקנה שאנחנו מגיעים אליה היא שבשביל לאפשר לאנשים גישה לרשת החייה הזאת צריך אלגוריתמים שונים לגמרי ממה שיש לגוגל. צריך אלגוריתמים שיודעים לנתח פופולאריות של תכנים שנמצאים ברשת החייה ואשר נכתבים על פי החוקים המעט מסתוריים של הרשת החייה.
תגובות אחרונות