רשת האינטרנט מתפתחת במהירות. הרבה פעמים קשה לעקוב אחרי השינויים הטכנולוגים, והרבה יותר קשה לצפות כיצד הם ישפיעו עלינו בחיי היום יום. אם נוסיף לכך את הבאז השיווקי שנוטה ללוות מושגים חדשים וסקסים, נקבל תמונה מבלבלת למדי.
הרשת הסמנטית היא אחד מאותם מושגים שנדונים ברחבי האינטרנט בפורומים שונים, ולפעמים קשה להפריד את המוץ מהתבן. הרבה פעמים ניתנות פרשנויות שונות למהות של הרשת הסמנטית וויכוחים ניטשים סביב ההיתכנות וכיוונים עתידיים.
אז מה זה?
אם אני אנסה לדייק הייתי אומר שהרשת הסמנטית הוא השם שהודבק לחזון. חזון טכנולוגי של עולם שבו מידע עובר בין מכשירים שונים באופן כמעט אוטומטי ובכך נותן ערך מוסף לאנשים שמשתמשים במכונות שמחוברות לרשת המידע הזו, בד"כ מחשבים. על פי אותו תיאור, בעולם של הרשת הסמנטית, מחשבים יוכלו להבין משמעות של מידע שהם מקבלים, ואף לקבל החלטות ולפעול על פיו – במקומנו.
כל חובב מדע בדיוני ממוצע יגיד לכם שאין פה שום חדשות מרעישות. ההבדל המהותי הוא, שבפעם הראשונה נעשים צעדים מעשיים לכיוון של מימוש החזון הזה. האנשים שציירו את אותו חזון ודוחפים את הרשת הסמנטית לא השאירו אותה בגדר תיאור ערטילאי אלא הם עוסקים באופן פעיל בפיתוח המפרטים והטכנולוגיות אשר מאפשרים לטכנולוגיה להתקדם בכיוון הזה. התקווה היא שכשהטכנולוגיה תהיה במקום – יבוא גם האימוץ הרחב והגדילה תהיה מהירה, כמו שקרה עם רשת האינטרנט שאנו מכירים כיום.
אם כך, מהי אותה "רשת סמנטית"?
למעשה, הרעיון התבשל כבר הרבה לפני שפורסם: הרעיון הכללי של קישור בין פריטי מידע בצורה הכי בסיסית כך שיתאפשר ביזור של המידע מוזכר ע"י טים ברנרס-לי עוד בשנות ה 90. במאי 2001 (ימי התפוצצות בועת האינטרנט) פורסם מאמר ב Scientific American בו נפרש, בשפה קצת פחות טכנית, החזון של הרשת הסמנטית ומשמעותה לחברה, לעסקים ולכל אחד מאיתנו. טים ברנרס-לי, ביחד עם ג'יימס הנדלר ואורה לסילה מציגים תמונה של עולם שבו מכונות (ממוחשבות) מתקשרות בינהן באופן עצמאי ומצליחות גם לפעול על סמך המידע, בהתאם להקשר שבו הוא ניתן. בעולם בו פועלת הרשת הסמנטית, פעולות יומיומיות שלרוב דורשות מאמץ חישובי רב, למשל תיאום פגישה בין מספר רב של צדדים תוך התחשבות באילוצים רבים, נעשות בצורה אוטומטית או כמעט אוטומטית. יש מספר לא מבוטל של יישומים לרשת שמסוגלת לחבר בין סוגי מידע שונים ממקורות מאוד הטרוגניים. כמה דוגמאות הן:
- תכנון חופשה: הזמנת טיסות, לינה, רכב, תיאום לוחות זמנים וסידורים שונים כמו הוצאת ויזה יכולים להתבצע באופן אוטומטי או כמעט אוטומטי – תלוי כמה אנחנו סומכים על הסוכן האוטומטי.
- תארו לכם תרחיש שבו אתם נוסעים הביתה ביום חם מאוד (או קר מאוד) ואתם מגיעים הביתה לבית ממוזג במידה המדויקת בלי שהייתם צריכים לעשות דבר. אם המזגן שלכם יודע להתקשר למרכז המטאורולוגי ולבקש ממנו את תחזית מזג האוויר, אח"כ גם לזהות מתי אתם מגיעים הביתה לפי ה GPS שמותקן בפלאפון שלכם, אז הוא כבר יודע למזג לבד את הבית – בדיוק במידה המתאימה, מבלי שהייתם צריכים לכוון אותו או בכלל להגיד לו משהו, ומבלי לבזבז חשמל מיותר.
- מה קורה כשהחלב נגמר במקרר? למה שהמקרר לא יתקשר לחנות הקרובה אליכם (לפי שירות מפות מקוון) או לחנות האהובה עליכם (לפי מידע מחיובי האשראי שלכם) ויזמין באופן אוטומטי שני קרטוני חלב?
- דמיינו לכם שאתם יושבים ומשחקים במשחק The Sims. בחוץ מתחיל לרדת גשם ולפתע מתחיל לרדת גשם גם במשחק… זה אפשרי אם המשחק ידע להתקשר לשירות המטאורולוגי ולבקש את תחזית מזג האויר במקום שבו הוא מותקן (נאמר לפי כתובת IP ושירות מפות מקוון).
ויש עוד דוגמאות רבות.
המשותף לדוגמאות האלה הוא חיבוריות בין פריטי מידע שונים, בעלי מבנה שונה, ממקורות לא מתואמים. המידע יוצר ע"י גופים שונים, לעתים למטרות שונות לחלוטין מאלה שמשתמשים בו בפועל. אבל בהקשר מסוים המידע שנוצר ע"י גוף מסוים, כמו חברה עסקית או גוף ממשלתי, הוא שימושי מאוד לגוף אחר. כך למשל, אם אני כותב תוכנה שמפעילה מזגן מאוד משוכלל, על פניו הייתי אומר שאין לי ממש צורך במידע גיאוגרפי של איפה שאני מותקן, נאמר שם המקום או קווי אורך ורוחב. אבל אם יאפשרו לי לחקור את המידע על מזג האיזור באזורים השונים, אז הייתי מאוד מעוניין במידע הזה ואז נוצר אצלי הצורך, כתוכנה שמפעילה מזגן, "להבין" מידע של קווי אורך ורוחב ולהעביר אותו הלאה לצורך מיקומי וכו'.
אינטגרציה בין מסדי נתונים שונים היא לא נושא חדש. החידוש הרעיוני הוא בעצם היכולת של סוכני תוכנה עצמאיים לחבר פיסות מידע לכדי מתן תמונה רחבה וכוללת יותר על פיסת מידע אחת, ואף לפעול על פיה. ברגע שאנחנו מבינים כי גם מטה-דטה (מידע על מידע) הוא מידע לכל דבר, הרי שגם הוא ניתן לתיאור ותקשור כמו כל פיסת מידע אחרת. אם סוכני תוכנה מתארים אחד לשני פיסות מידע אחרות – הם בפועל "מסבירים" אחד לשני את המשמעות של פיסת המידע הנדונה בהקשר המסוים בו היא נדונה.
אז מה הן בעצם הטכנולוגיות של הרשת הסמנטית?
אז כמו שכבר הוזכר, הרבה מהעבודה שנעשתה עד כה מתרכזת בהגדרת המפרטים (specifications) לשפות שונות וטכנולוגיות שיוכלו לעזור לממש ולקדם את הרשת הסמנטית. בין השאר ניתן למצוא כאן את RDF: השפה הבסיסית שבעזרתה מתואר המידע, RDFS: שפה שבעזרתה מתואר אוצר המילים. OWL: שפה שבעזרתה מתוארות ישויות והיחסים בינהן (אונטולוגיות). בנוסף לשפות שנועדו לתיאור המידע, נמצא גם שפת שאילתה יחודית: SPARQL (למעשה יש כמה הצעות לשפות שאילתה שונות, זו כרגע ההצעה המובילה שמתרכזת סביב RDF). יש עוד שפות וטכנולוגיות שונות אך אלה הם המפרטים הבסיסיים. עוד נקודה חשובה בנושא הטכנולוגי היא ההתממשקות ויחסי הגומלין לטכנולוגיות קיימות: המדיום הטבעי לפרסום ישויות לרשת הסמנטית הוא רשת האינטרנט המוכרת לנו כיום. בעוד שאין במפרטים התיאורטיים שום דבר שמדבר באופן בלעדי על רשת האינטרנט, הרי שרשת האינטרנט היא האחות הגדולה הטבעית לרשת הסמנטית, ולמעשה מאפשרת אותה מבחינה טכנית. לפחות בתור התחלה, רוב הישויות שיהוו את הרשת הסמנטית הבסיסית יהיו משאבים (מסמכים) הנגישים באינטרנט. כך למשל פרויקט dbpedia מנסה לקחת את כל המידע המפורסם בוויקיפדיה ולהנגיש אותו באמצעות טכנולוגיות של רשת סמנטית.
יש שם משהו חוץ מחזון והגדרות?
אכן, יש כאלה שטוענים שהחזון הוא מופרך, או בלתי ניתן להשגה, לפחות לא בדרך של הגדרת מפרטים. בכל מקרה קיימות מספר חברות עסקיות שכבר פועלות בזירה הזו באופן ישיר מתוך נסיון להגדיר בעצמן את המתווה העתידי של הרשת הסמנטית (דוגמה אחת, ועוד אחת ). מעבר לכך, בשוק טכנולוגי עם התפתחויות כ"כ מהירות, רובנו כבר התעייפנו ממגפת ה"כל דבר 2.0 ", ולכן יש גם כאלה שכבר קפצו על הקונספט של המספור והעניקו לרשת הסמנטית את הכותרת Web 3.0. מדובר כמובן בבאזוורד שיווקי למהדרין, שהדעות על תקפותו חלוקות למדי.
בהמשך נחפור קצת יותר לעומק של הרעיונות והמושגים של הרשת הסמנטית. נראה כיצד הרשת הסמנטית משתלבת עם טכנולוגיות קיימות, מהם הרעיונות המרכזיים העומדים בבסיסה. ננסה להבין את המשמעויות העסקיות והחברתיות של טכנולוגיה כזאת. ולאן נושבת הרוח בכל מה שנוגע למימוש החזון של הרשת הסמנטית.
לסיכום, כדי לנסות להבין על קצה המזלג את המהות של הרעיון, שווה ללכת אל המקור ולראות מה יש לו לומר בעניין.



תגובות אחרונות