עם כל אהבתנו לטכנולוגיה ולמה שמאחוריה, האנשים הם עדיין אלה שמניעים את הטכנולוגיה, ולא להיפך. ולעתים הדיונים על טיבה וטבעה של טכנולוגיה מסוימת מקבלים נופך דתי/קנאי משהו.
לא פעם אנו חווים דיונים לוהטים ונרגשים על העליונות של טכנולוגיה כזו או אחרת, ובעולם התוכנה לא חסרות דוגמאות – דפדפנים, מערכות הפעלה ובין מתכנתים נפוץ הויכוח בין עליונותן של שפות תכנות שונות (כיום זה בעיקר Java מול .NET – ויכוח לא חדש, אבל ניסו עדיין לא לח).
גם מקומה של הרשת הסמנטית לא נפקד הפעם מבימת הויכוחים. בתור טרנד יחסית חם בעולם האינטרנט יש להרבה אנשים מה לומר בעניין הזה, ובשלב כלשהו זה גם הופך לקצת אישי.
כך למשל, ג'ים הנדלר, אחד מהמחברים של המאמר המפורסם על הרשת הסמנטית מ 2001, מגיב בחריפות יחסית לדברים שנכתבו בבלוג אחר. הדברים הם למעשה המשך לויכוח לא חדש סביב הצורך וההתכנות של הרשת הסמנטית; כאשר אחד מהמתנגדים הראשיים הוא קליי שירקי, שפורש במאמר משלו את דעתו על ההתכנות והצורך ברשת הסמנטית.
מבחינה עניינית, עיקר הויכוח נסוב סביב שתי נקודות עיקריות:
1. מהי הדרך שבה יושג החזון של הרשת הסמנטית – האם נצטרך שכולם יתחילו לתאר את המידע בעזרת אונטולוגיות ו RDF על מנת שנראה יתרון כלשהו?
2. האם נצטרך אונטולוגיה מרכזית שתוכל לתאר את הכל? האם ניתן לתאר את העולם בעזרת אונטולוגיות קשיחות ומסודרות? האם ניתן לסדר את הידע האנושי לתוך אונטולוגיות מוסכמות על כולם על מנת שתוכנות יוכלו לעבוד על תיאורים המתבססים על אונטולוגיות כאלה?
מבחינת הנקודה הראשונה, לעניות דעתי התשובה היא שנצטרך לראות יותר ויותר שימוש ב RDF ובאונטולוגיות על מנת שהעסק יוכל לעבוד. אנחנו לא נראה את הפירות באופן מיידי, אבל הרווח הוא לא רחוק כ"כ. בסופו של דבר, כל מערכת מידע צריכה שיטה מסוימת לאחסון, קטלוג ותיאור המידע המאוחסן בה. RDF ו OWL הן דרכים טובות לא פחות מכל דרך אחרת לשימוש הזה. רק שהשימוש בטכנולוגיות האלה נותן גם את הערך המוסף של פתיחות לסטנדרט עתידי. יש כאלה שטוענים שעקומת הלימוד היא תלולה מדי, ולא הגיונית בהתחשב בהחזר ההשקעה (ועל כך כבר דנתי כאן ). אין ספק שיש לנו עוד כברת דרך בפיתוח הכלים המתאימים לפיתוח וישום אונטולוגיות והטמעתן במערכות קיימות, אבל עושה רושם שאנחנו כבר בדרך, והבעיה היא לא מהותית בהקשר הזה אלא יותר טכנית ולחלוטין פתירה. כמו רומא, גם הרשת הסמנטית לא תיבנה ביום. אבל הארכיקטורה המוצעת מאפשרת את הבניה בשלבים. הרשת הסמנטית לא מתה רק בגלל שהיא לא נוצרה בבת אחת.
התשובה לנקודה השניה היא לא. לא נצטרך אונטולוגיה מרכזית אחת מוסכמת על מנת שתוכנות מחשב יוכלו לעבוד. ז"א, השפה צריכה להיות אותה שפה מבחינה תחבירית, אך לא מבחינה סמנטית.
ביזור הוא עקרון חשוב וחזק בהתפתחות הרשת, ובכל דרך שנבחר לא נוכל לוותר על ביזור של הידע ושל משמעות הידע אם נרצה להגיע להיקפים גדולים של שיתוף פעולה, ואנחנו מדברים פה על כל העולם פחות או יותר. החיבור הזה מתמצת בחלקו הראשון את העקרונות שעומדים בבסיס של הרשת הסמנטית, ביזור ומידע לא שלם הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. לפעמים זה רע, לפעמים טוב (תלוי בהשקפה), אבל זה תמיד הכרחי. כמו ששירקי טוען במאמר שצוטט למעלה (וגם כאן ), לא ניתן לתאר את הדקויות של הידע וההבעה האנושיים באוצר מילים אחד סגור. הוא כנראה צודק. הנקודה היא שלא באמת צריך, ולזה כבר התייחסתי כאן.
בכלל, אם נחזור לרגע לנקודה שממנה התחלתי, הרבה מהדיון סביב ההיתכנות והאימוץ של הרשת הסמנטית נובע מהרבה חוסר הבנה של הדברים הנאמרים/נכתבים. כך למשל מודה טים אוריילי בחוסר ההבנה הראשוני שלו את העקרונות של הרשת הסמנטית. גם קליי שירקי חוטא לדעתי בחוסר הבנה של המהות (למען האמת, לפחות חלק מהדוגמאות שהוא מציג על מנת להפריך את החזון הן פשוט שגויות מיסודן) – הרשת הסמנטית לא באה להחליף את המנגנונים האנושיים להבעת ידע והסכמה על משמעות המילים.
הטכנולוגיות של הרשת הסמנטית לא באות במקום תהליכים חברתיים של דיון, משא ומתן והסכמה על משמעות פיסת מידע מסוימת; הן באות להקל עלינו במקומות שמחשבים הם הרבה יותר טובים מאיתנו – עיבוד כמויות מידע גדולות.
בסופו של דבר, מדובר בכלי ולא יותר. קצת יותר מורכב מהפטיש הממוצע, אבל עדיין כלי. חבל שהדיון הופך לפעמים למלחמות יוקרה שמסיטות אותנו מהעיקר – קידום של עצמנו והאנושות בכלל.
תגובות אחרונות