אפשר להגיד שקוראי רסס הצליחו מאוד אצל קהל משתמשי האינטרנט. כן, כמובן שאמא שלי, ואחותכם הקטנה לא משתמשים בקורא רסס, אבל רוב אלו שמתעסקים באינטרנט ובטכנולוגיה, ומבקרים ביותר מכמה אתרים בחודש משתמשים בקורא רסס בצורה כזאת או אחרת.
חלקנו משתמשים בגוגל רידר, חלקנו משתמשים בNetvibes, חלקנו משתמשים בדף הבית האישי של יאהו, חלקנו משתמשים בדפדפן שלנו כקורא רסס וישנם תוכנות רבות ונוספות. כל אחד בחר את השיטה הנוחה או הפשוטה ביותר בשבילו וכך שיפר את היעילות שבה הוא צורך תוכן. חשוב להדגיש שדפי בית אישים הם גם סוג של קוראי רסס והם עונים בדיוק על אותו צורך בצורה מאוד דומה.
קוראי רסס למינהם הצליחו כי הם איפשרו לנו להתגבר על כמויות המידע העצומות שיש ברשת ולחסוך זמן. פעם היית צריך לזכור איזה אתרים אתה אוהב, להקליד את הכתובת שלהם, לחכות שהם יטענו ולחפש באתר את המאמר שאתה רוצה. לקרוא כמה מאמרים היה לוקח לך שעות. היום הכל מחכה לך בקורא רסס ואתה יכול לקרוא עשרות מאמרים בזמן קצר מאוד.
למרות ההצלחה של קוראי רסס, ישנה בעיה מהותית מאוד בקונספט של קוראי רסס אשר לדעתי תגרום להעלמותם מהעולם בתוך כמה שנים.
החסרון של קוראי רסס זה שהם מאפשרים לך להיות מנוי על עדכונים מאתרים שאתה הגדרת מראש. כלומר אתה הלכת ומצאת אתרים או בלוגים בתחומים שאתה אוהב, לקחת את כתובת הרסס שלהם והכנסת אותם למאגר שלך. שיטת הפעולה הזאת יוצרת קורא רסס שתוחם אותך בעולם קטן וסגור כמעט ללא אפשרות להרחיב אופקים. המקסימום שיכול לקרות זה שתקבל קישורים לבלוגים חדשים מהבלוגים שאתה כבר מנוי אליהם, אבל אתה עדיין נשאר באותו קהילה ובבועה שלך.
אנשים רוצים להרחיב אופקים, הם רוצים לקבל תוכן בתחומים שהם לא ידעו שמעניין אותם, או תוכן שלאו דווקא הבלוגרים הקבועים שהם קוראים מתעניינים בו. הם רוצים לקבל פוסטים בתחומים שהם אוהבים אפילו אם הבלוגרים הפופולריים בתחומים האלו לא מקשרים אליהם. רסס לא מאפשר להרחיב אופקים מהסיבה הפשוטה שבקורא רסס אתה מקבל אך ורק עדכונים ממקורות שאתה בחרת אישית.
פעם זה היה יתרון שאתה יכול לשלוט בתוכן שמגיע אלייך, אבל היום עם כמויות המידע הקיימות והנוצרות כל יום, אין לך סיכוי לשלוט בעצמך בתוכן שמגיע אלייך ולכן קוראי הרסס יצטרכו לעבור מהפכה ולהיות תוכנה חכמה יותר (שכבר לא תקרא קורא רסס), אשר יודעת להביא לך תוכן על פי תחומי עניין ולא מגבילה אותך לפי מקורות.
עוד בעיה של קוראי הרסס זה המסובכות בכל הרעיון הזה שנקרא רסס. לנו זה נראה פשוט, אבל אם תנסו להסביר לאמא שלכם שהיא צריכה לפתוח חשבון בקורא רסס ואחרי זה ללכת לחפש באתרים האהובים עליה קישור לרסס וללחוץ על זה, ואז במקרה הטוב לחפש את השירות שבו היא משתמשת או במקרה הרע להעתיק את הקישור ולהכניס את זה אצלה בתוכנה, ואז תנסו להסביר לה שהתוכנה הזאת בודקת את האתרים שהיא מנויה אליהם כל כמה זמן ומביאה עדכונים אם יש, אתם תקבלו מבט מוזר מאוד.
כל הקונספט הזה של להיות מנוי לאתר מסוים שייך לרשת הישנה. ברשת החדשה שבה מנסים לקדם פתיחות בין אתרים, טכנולוגיות API למינהם שעוזרות לאתרים לדבר אחד עם השני ושיתופיות רבה יותר, הקונספט הזה לא יעבוד. ברגע שכל האתרים מדברים עם עצמם, התוכן עובר ממקום למקום בצורה חופשייה יותר ואז אין ממש טעם להיות מנוי למקור מסוים אם אתה יכול לקבל את התוכן שלו גם במקומות אחרים. הצורה היעילה יותר היא להיות מנוי לכותב מסוים או תחום עניין מסוים.
לדעתי, הקונספט שישלוט בעתיד בעולם התוכן ורוב משתמשי האינטרנט יעשו בו שימוש, יהיה קונספט אשר מבוסס על תחומי עניין. בעתיד לא תצטרך להיות מנוי על אתרים מסוימים ובכך להגביל את עצמך לעולם צר, אלא אתה תגיד מה מעניין אותך ותקבל פוסטים, מאמרים, סרטוני וידאו וכל סוג של תוכן אשר יש ברשת ישר לדפדפן שלך. השירותים יהיו מספיק חכמים על מנת להביא לך פוסטים שהיית מקבל בקורא רסס שלך אבל יחד עם זאת יביאו לך סיפורים מעוד אלפי מקורות אחרים שבחיים לא היית יכול להיות מנוי אליהם רק בעזרת קורא רסס.
בעולם שהשירות שבו אתה צורך תוכן לא נקרא על שם טכנולוגיה לא מובנת (RSS) ל-99% מהאוכלוסיה, אנחנו יכולים לצפות שיותר אנשים "פשוטים" יאמצו את השירותים האינטרנטים המאפשרים לצרוך תוכן ואי לכך גם אלו שיוצרים את התוכן יגדילו את הכנסותיהם.



תגובות אחרונות