בתקופה האחרונה אנחנו עדים להרבה הייפ ברשת האינטרנט. אי אפשר שלא להרגיש את זה. הרבה דיבורים באוויר, הרבה באז וורדס, הרבה רעיונות שנשמעים תלושים מהמציאות והרבה צעירים בעלי רעיונות לפעמים טובים, לפעמים הזויים שמנסים את מזלם ביצירת הגוגל הבאה.
ההרגשה הכללית היא שעם הזמן, מבחינה פילוסופית התודעה שלנו מתרחקת מהקרקע. מה שזה אומר זה שהרעיונות נהיים יותר מופרכים והיכולת המעשית לתרגם אותם לעסק מחובר לקרקע, עובד, פועל , מרוויח כסף ושנותן ערך ממשי- מתרחקת.
אנשים רבים שבינהם גם אני מרגישים שלפעמים אפשר להשתגע מכל הייפ הזה שמרחף לו באוויר בתעשיית האינטרנט. יום אחד גוגל מכריזה על מערכת הפעלה חדשה לסלולארי ויום אחר פייסבוק מודיעה על רשת פרסום חדשה, אחרי זה חברה חדשה מציעה לעשות בדיקת DNA אישית, ובעוד שבוע פייסבוק, חברה שמרוויחה כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה תגיע כבר לשווי של 10 מיליארד דולר. קשה לעקוב אחר כל ההתפתחויות הטכנולוגיות ועוד יותר קשה להבין לאן כל זה הולך.
בכנסים רבים שמתרחשים ברחבי העולם ועוסקים באינטרנט ובטכנולוגיה נשאלים המומחים, משקיעים וקרנות הון סיכון את אותה שאלה: " לאן נראה לכם שכל זה הולך?", ורובם עונים את אותה תשובה: "אין לנו מושג".
אותי תמיד לימדו שיזם מוצלח זה יזם עם רגליים על הקרקע וראש בעננים. בלי השילוב של שניהם היכולת ליצור משהו מוצלח (או בכלל ליצור משהו) תהיה נמוכה מאוד. מכוון שאני קצת דואג לכל מה שהולך באינטרנט לאחרונה ומכוון שכל ההייפ הזה יושב לי כמו עצם בגרון החלטתי לעשות ניתוח מחובר לקרקע ללא שם נגיעות של הייפ ולנסות להבין לאן כל זה הולך, או אולי לאן כל זה צריך ללכת.
בתור התחלה צריך להבין מאיפה הגענו ולמה כל זה נוצר. הרבה יזמים לא לקחו כמה שעות עם עצמם לחשוב מה זה בכלל התעשייה הזאת שהם עובדים בה ולמה היא נוצרה. כיום יש לנו פלטפורמה מסוימת שמאפשרת ליצור דברים מסוימים, אבל בשביל שהדברים האלו יהיו באמת מועילים ובעלי ערך אנחנו צריכים לזכור איפה אנחנו עובדים ואיפה אנחנו יוצרים.
רשת האינטרנט נוצרה במקור בשביל לאפשר תקשורת והחלפת מסמכים ונתונים בין אנשים. לשם כך היא נוצרה ובזכות כך היא גדלה. אם האינטרנט הייתה מציעה דברים שכבר קיימים בעולם היא לא הייתה מצליחה כל כך. רשת האינטרנט אפשרה לשתף מידע בצורה שלא היה אפשר לעשות בשום מקום ובשום צורה אחרת. היא שיפרה את הנגישות למידע ואפשרה לאנשים לתקשר בצורה טובה יותר.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האצת התפתחות הטכנולוגיה זה שיפור התקשורת בין בני אדם, ולזה האינטרנט האחראית. כאשר בני אדם מתקשרים בינהם בצורה מהירה וטובה יותר הם יכולים להחליף רעיונות ולשתף בידע קיים. האינטרנט מאפשרת ליצור מאגר של ידע קולקטיבי ולשתף אותו בצורה המהירה והטובה ביותר.
כשהכל התחיל, רשת האינטרנט הייתה מסורבלת והכלים והטכנולוגיה לא היו ממש טובים. היה מאוד קשה לשתף מסמכים וזה לקח המון זמן. היו המון חסמים לשיתוך המידע. עם הזמן פותחו כלים וטכנולוגיות טובות יותר והרשת התחילה באמת להגשים את יעודה האמיתי -שיתוף מידע. אם נסתכל על השירותים והאתרים שהצליחו בשנים האחרונות נראה שאלו שירותים מעשיים שאפשרו לאנשים לשתף מידע ותוכן, אם זה פליקר שאפשרו לשתף תמונות, יוטיוב שאפשרו לשתף וידאו, דיגג שאפשרו לשתף מאמרים, תוכן וידע, דואר אלקטרוני שאפשר לתקשר עם אנשים, בלוגים שאפשרו לשתף מידע, חדשות וידע אחד עם השני, גוגל ששיפרו את הנגישות למידע ורשתות חברתיות שאפשרו לנו לתקשר עם אנשים בכל רחבי העולם בצורה קלה ומהירה ביותר.
הנקודה החשובה שעולה מניתוח החברות שהצליחו באינטרנט היא שחברות אלו עשו דבר מאוד בסיסי, הם אפשרו (במודע או לא במודע) לקיים את הצרכים הבסיסים שלשמה האינטרנט נוצרה- שיתוף מידע.
על מנת להצליח באינטרנט צריך להציע שירותים שבזכות כך שהם באינטרנט הם מהווים יתרון. כתבתי פעם שמאז שנוצרה האינטרנט הוקמו אתרים שמאפשרים לאנשים לשתף מידע שפעם הם שיתפו מחוץ לאינטרנט, כמו תמונות, וידאו מסמכים, הקלטות סאונד, מוזיקה ועוד. באותו פוסט בבלוג שלי שכרגע אני לא מוצא ציינתי שהחברות שיצליחו בעתיד באינטרנט יהיו החברות שיאפשרו לשתף מידע שאף אחד לא אפשר לשתף עד כה ובצורה שאף אחד לא אפשר.
לסיכום אומר שכל אתר וכל מיזם באינטרנט צריך לשאול את עצמו איך אני ממש את חזון האינטרנט ואיך אני עושה את החיים או את העולם טוב יותר לאנשים בזכות המידע או האפשרויות שאני מביא להם על גבי האתר שלי.
באופן אישי אני חושב שהאתרים שהכי יצליחו והכי יועילו לעולם זה אתרים שלוקחים את כל המידע ואת כל הידע שיש שם בחוץ ומאפשרים לכמות רבה יותר של אנשים להיות נגישים אליו, ( כמו דיגג, גוגל, יוטיוב ועוד) עם סינון של מה שהם לא צריכים להיות נגישים אליו . השיפור המשמעותי ביכולת לשתף מידע וידע זה הגורם המרכזי להתפתחות הטכנולוגית המהירה ובכלל התפתחות העולם שלנו.
